סוגי צלקות

צלקת איננה רק סימן שנותר לאחר טראומה לעור. היא יכולה להוות בעיה קשה לאדם שנושא אותה. החל מהפרעה אסטטית שגורמת למבוכה מחשיפת האזור המצולק, ועד להפרעה תפקודית שפוגעת בטווח התנועה של מפרק. אין ספק שאנשים עם צלקת בולטת, רגישה, מכערת או מגבילה סובלים מאיכות חיים ירודה ומחפשים לעיתים נואשות אחר פתרון ועזרה.

הבעיה היא שאין פתרון קסם שכזה. אין טיפול אחד שמתאים לכל סוגי הצלקות ולכל סוגי האנשים. חלק מהטיפולים יהיו יעילים מאוד לסוג אחד של צלקות, אך לא ישפרו כלל צלקות מסוג אחר. למעשה, הטיפול בצלקות הוא שילוב של מדע ואומנות, וכמו כל טיפול רפואי – יש להתאימו לכל צלקת ולכל מטופל לאחר תשאול רפואי מקיף ובדיקה מדוקדקת. אומנם לא ניתן להעלים צלקות, אך ניתן לשפר כמעט כל צלקת כך שלא תפריע לתפקוד היומיומי ולטשטש את רוב הצלקות כך שלא יהוו פגם אסטטי.

פוראבר יאנג forever-young חרתה על דגלו לרכז תחת קורת גג אחת את כל הטיפולים הרפואיים הידועים כיום לטיפול בצלקות. צוות הרופאים שלנו מיומן בכל השיטות הקיימות, ומתאים את הטיפול הנכון לכל סוג של צלקת מבלי צורך לשלוח את המטופל לכתת רגליו בין מרפאות, מכונים או בתי מרקחת. תפיסה ייחודית וחדשנית זאת מאפשרת לנו לא להיות "נעולים" על אופציית טיפול אחת בלבד, ומטרתנו היחידה היא שיפור מקסימלי של הצלקת, בדרך כלל בשילוב של מספר שיטות.                                                                                 

סוגי צלקות

צלקת היא הרקמה שנותרת על העור לאחר החלמה של פצע. כל פצע יותיר צלקת ולמעשה לעולם לא יחזור להיות חזק כמו שהיה לפני שנפצע. ככל שהפצע עמוק ונרחב יותר ו/או ככל שלוקח לו יותר זמן לעבור ריפוי, כך תתקבל צלקת בולטת יותר עם סיכון גבוה יותר להיות צלקת שתפריע לאדם הנושא אותה. מכאן שגם הטיפול בפצע הוא חשוב לא פחות מהטיפול בצלקת. טיפול נכון בפצע יכול להביא ליצירה של צלקת מינימאלית, בעוד שטיפול שגוי יכול להוביל ליצירה של צלקת מגבילה ומכערת.

לאור הגורמים שהוזכרו לעיל, יש טווח רחב מאוד של הצטלקויות: בחלק קטן מהמקרים עור חדש יכסה את הפצע ולכן הסימן שנראה יהיה כה קלוש, עד שנראה שלא נוצרה שם צלקת כלל. בחלק אחר מהמקרים הרקמה שתיווצר תהיה כולה רקמת חיבור נוקשה (פיברוטית) שתפריע מאוד אסטטית ותפקודית. רוב הצלקות נמצאות בין שני הקצוות הללו, או שיש להן מרכיבים שונים שנעים בין עור תקין לרקמת חיבור.
ניתן לחלק צלקות לפי הדרך בה הן מתפתחות על העור (חלוקה קלינית) או לפי האופן בה נוצרו (חלוקה אטיולוגית).

חלוקה קלינית:

צלקת תקינה:

כל צלקת חדשה שנוצרת היא אדומה ומעט רגישה ומגרדת.
הסיבה היא שיש בתוכה ריבוי כלי דם קטנים וקצוות עצבים. כעבור מספר חודשים עד שנה, הצלקת מתבגרת וכלי הדם והעצבים שבתוכה נסוגים. צלקת תקינה שמתקבלת לאחר כשנה היא בהירה, שטוחה ולא מורגשת.

צלקת לא יציבה:

צלקת שנפתחת מדי פעם ונוצר בה פצע, שמחלים מחדש. נוצרת עקב הפרעה לתהליך הריפוי שיכולה להיות מכנית, כמו שפשוף מול זיז עצם; או
פנימית כמו תרופות המפריעות לריפוי.

צלקת אטרופית:

צלקת שקועה. לרוב נוצרת לאחר סגירה מכנית (בתפירה או הדבקה) לא נאותה של הפצע או עקב התכווצות חזקה של הצלקת מסיבות שונות.

צלקת היפרטרופית:

צלקת בולטת. לרוב היא תהיה גם אדומה ורגישה, בדומה לצלקת חדשה. לרוב צלקות היפרטרופיות נוצרות לאחר ריפוי לא תקין של פצע עקב גורמים חיצוניים כמו טיפול לא נכון, זיהום, היפרדות שולי הפצע ועוד.

צלקת קלואידלית (קלואיד):

צלקת בולטת, אדומה ורגישה המשגשגת מעבר לגבולות הפצע. מתנהגת למעשה כגידול ולא כצלקת. נוצרת מסיבות לא ידועות שהן כנראה גנטיות ולא חיצוניות. יש סיכון גבוה יותר ליצירת קלואיד אצל אנשים שיש להם קרובים מדרגה ראשונה הסובלים מקלואיד, ואצל אנשים כהי עור.

חלוקה אטיולוגית:

צלקת טראומטית:

נוצרה כתוצאה מטראומה מכנית לעור כמו חיתוך, קרע או דקירה.
לרוב צלקות אלו מוגבלות לאזור מסוים ויש להן צורה של פס (שיכול להיות צר או רחב) או כוכב (אם מדובר בדקירה).

צלקת כוויה:

נוצרה כתוצאה מכוויה עקב גורם פיזיקלי כמו חום, קור, קרינה או חשמל.
צלקות אלה נוטות להיות נרחבות ומכווצות ואם הן ממוקמות על מפרק הן עלולות לגרום לקונטרקטורה – אי יכולת לפשוט את המפרק הפגוע.

צלקות אקנה:

נוצרות אצל הסובלים ממחלת החטטת (אקנה) כתוצאה מתהליך דלקתי בשכבת הדרמיס, שהיא השכבה העמוקה יותר של העור. מעניקות לעור מראה גלי ולא אחיד. יכולות להיות קעורות ונרחבות (דמויות אמבטיה) ו/או עמוקות ונקודתיות (דמויות דקירת קיסם). נוטות להיות אדומות או כהות.

צלקות ניתוח:

נוצרות לאחר סגירה של העור לאחר ניתוח. צלקות אלו הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר להיות תקינות, אך לעיתים מתאפיינות בתצורה של "פסי רכבת" עקב סימני התפרים משני צידי צלקת החיתוך.

הערכת צלקת

אין דרך אובייקטיבית להעריך צלקת. מה שייראה למתבונן מהצד כצלקת קטנה וזניחה, עלול להיראות לנושא אותה כצלקת מכערת ובלתי נסבלת. גם אם ניתן למספר רופאים להעריך צלקת, נקבל הערכות שונות. בגלל בעיה זאת, אין דרך אחת מקובלת כדי "למדוד כמה גרועה" היא הצלקת. מספר כלי עזר פותחו במהלך השנים כדי לנסות ולהגדיר דרגות שונות של חומרה, וזאת בעיקר כדי להעריך אם חל שיפור במאפייני הצלקת לאחר טיפול. נראה כי הכלי השמיש ביותר הוא "סולם ונקובר", והוא הכלי המשמש אותנו גם.
בסולם זה נמדדים ארבעה מאפיינים של הצלקת: צבע, אלסטיות, פיגמנטציה, בלט

לתמונות וסוגי טיפולים בצלקת

צוות רופאים מומחים, מזמין אותך ליהנות מרפואה במיטבה ולהגיע לפגישת יעוץ עם רופא מומחה.

בניית אתרים עיצוב אתרים וקידום אתרים